למי שלא קרא את הפוסט הקודם והמורכב על אותה "גישת הפרס", או פשוט למי שאין כח או רצון לקרוא כל כך הרבה, הכנתי סיכום.
גישת הפרס זאת גישה שחצנית ומטומטמת והיא תהיה גישה טובה רק במצב אחד.
בנאדם חנון כמו שאמרתי, שמנסה לשחק אותה ה"פרס" של הבחורות, זאת אומרת מנסה להיות משהו שהוא לא זה הדבר הכי מטומטם בעולם.
אנשים קראו על המושג הזה וחשבו שזה משהו פרקטי שהם חייבים לנהוג לפיו ושזה ישיג להם נקבות.
אבל, במציאות זה לא עובד ככה. וכמו שאתה לא משיג רישיון נהיגה לאחר 4 שעות של למידת התיאוריה, ככה אתה לא מתנסה עם בחורות והופך לאליל הבנות, לאחר יומיים של קריאת סיכומים באינטרנט.
בפועל הדרך הנכונה היא להגיע למשהו, ואז אוטומטית הגישה הזאת תהיה חלק ממך לא בתור משהו לאגו, אלא בגלל שהוכחת לעצמך את זה וזה חלק מהערכה העצמית והביטחון שלך.
הגישה הזאת יכולה להיות נכונה, אבל כמו הרבה דברים הפיקאפ או לפחות האנשים שעוסקים בו נורא אוהבים להקדים את המאוחר ולעוות דברים ומה שיצא זה הגישה הנכונה בזמן הממש לא נכון.
מה גם שההתנהגות הזאת אצלם [אצל אותם אנשי הפיקאפ] רחוקה מלהיות "פרס" - התנהגות אמיתית כזאת היא שונה לגמרי ממה שכתבת במאמר.
ועכשיו אני אסביר איך לדעתי הגישה האמיתית צריכה להישמע-
אני גבר, היא אישה הדבר הטבעי הראשון שהיא אמורה לעשות כשהיא רואה אותי זה להימשך אלי ולרצות אותי כי ככה הטבע והעולם בנויים. אני לא פרס שהיא צריכה להשיג והיא לא פרס שאני צריך להשיג, אנחנו כולה שני אנשים שרוצים להכיר.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה